הטקסט נכתב וסוכם על ידי רחל פוגל (M.A), פסיכולוגית חינוכית, מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי וזוגי.
בפוסט שכתבתי בעקבות הטבח המזעזע בעיר ניוטאון אשר בקונטיקט, התייחסתי בהרחבה לשאלה כיצד ניתן לעזור ולסייע לילדים אשר חוו טראומה. בפוסט שלפניכם הייתי רוצה להרחיב מעט יותר על הנושא הזה תוך מתן דגש על ההבנה שילדים אינם פסיביים בהתמודדותם עם השפעות טראומה. המודעות לכך מאפשרת למבוגרים לשים לב לפעולות אקטיביות שנוקטים הילדים בהתמודדותם עם השפעות טראומה, לתת לכך מקום בשיחה עימם באופן שיאפשר להם מודעות לצעדי ההתמודדות אותם הם נוקטים והרחבתם לסיפורי התמודדות עשירים.
פעולה אקטיבית מקטינה את החשיפה לטראומה
כפי שכתבתי בפוסטים קודמים, הדבר החשוב ביותר עבור ילד שעבר טראומה היא שתתאפשר לו עמידה על קרקע יציבה שתאפשר לו להתמודד עם החווייה הלא פשוטה שהוא/היא עברו. זאת ועוד, עלינו לזכור כי בכל מקרה הילדים הם לא מקבלים פאסיביים של ארועי טראומה, וברגע שאנחנו זוכרים את זה – הרי שניתן לכוון את השאלות שלנו כך שיתמקדו בדברים שהם עשו על מנת להתמודד עמה. 
הפעולות שבהן נוקטים הילדים, אשר יכולות להיות גם הפעולות הקטנות וממבט מבחוץ, אולי גם חסרות משמעות, הן אלו אשר מסייעות להן להפחית את החשיפה שלהם לטראומה ואף ולהפחית באופן טבעי גם את הפגיעות כתוצאה ממנה. לשם המחשה, הם עושים זאת או באמצעות שינוי האפיזודות הטראומטיות או על ידי מציאת דרכים לשנות את ההשפעה של הטראומה על חייהם. שכן אחרי הכל את הטראומה עצמה אי אפשר כבר לשנות אלא את השפעותיה.
ראוי לציין כי לפעמים, ההורים, יתר קרובי המשפחה או אנשים חיצוניים אחרים ייתכן שלא ישימו לב לתגובות האלה מצד הילדים או או שיפחיתו בערכם וזאת לאור העובדה שהם עשויים לתפוס את התגובות האלה כילדותיות וחסרות משמעות.
בעזרת ההורים – אך גם בזכות עצמם
אחד הפרויקטים שבהם הייתי מעורבת בעבר עסק בעבודה קבוצתית עם ילדות בנות 9-12 מהעיר שדרות, עת זו הייתה נתונה תחת התקפות טילים. אני ושתיים מעמיתותיי איתן העברתי את פעולות הקבוצה, שאלנו את הילדות בשדרות מה הן עשו כדי להתמודד עם השפעות מצוקת הטילים הבלתי פוסקת. הן סיפרו לנו שהן רצו כמובן למרחב המוגן או שמא לחלופין שכבו מתחת לשולחן וכיסו את ראשן (אם לא הצליחו להגיע למקלט).
למרבה הצער, אנחנו כבר יודעים שאלו הן הפעולות הטבעיות החיוניות להצלת חיים, אך מעבר לכך, הבנות אף הצביעו על פעולות יצירתיות רבות נוספות כמו למשל, שהן חיברו שירים וריקודים שעזרו להן להתמודד עם הלחץ כאשר הריקודים כללו גם תנועות גוף שסייעו להן להשתחרר מהחרדה והשירים אפשרו להן לספר באופן יצירתי את העובר עליהן, את מחשבותיהן ועוד. אחת הבנות גם סיפרה על כך שבכל פעם שהיא ומשפחתה נכנסו למרחב המוגן, הם בחרו לעשות זאת באמצעות חיקוי של חיה אחרת, דבר שאפשר שחרור באמצעות הומור מתחושות החרדה והלחץ. בנוסף, הבנות הכינו משחקים, הצחיקו ילדים אחרים שבכו, נתנו וביקשו משהו מתוק ואף דמיינו דברים שהן אוהבות – דוגמת החיבוק מסבתא.
מכאן אנו למדים שהילדים אמנם נעזרו בהורים על מנת להתמודד עם השפעות הטראומה, אך במקביל גם הפכו לשחקנים אקטיביים שעשו ככל יכולתם על מנת למזער את השפעת הטראומה.
הרחבת הפרשנות היא מהלך מכוון שמאפשר לילדים להרחיב ולהעשיר את סיפור ההתמודדות, לסייע אלו לאלו ולתרום להרחבת סיפורי ההתמודדות של האחרים
בשיחות שלנו עם הבנות הרחבנו ונתנו מקום לכל רעיון, לכל דרך פעולה ולכל פרשנות אישית שכאלה. היו דברים שהילדות עשו באופן עצמאי על מנת לעזור לעצמם, לחברים האחרים שסבבו אותן ואפילו להורים. שוחחנו אתן על זה במטרה לאפשר הרחבה של דרכי ההתמודדות עם השפעות טראומה תוך הגברת התפיסה שהן אקטיביות בביצוע פעולות אלה. הן היו אלה שניווטו והפכו לנהגים במכונית החיים שלהם. הן הפכו לאנשים שהיה להם תפקיד אקטיבי בהתמודדות עם הטראומה. פעולה שמונחים מקצועיים מגדירה אותם כבעלי personal agency. כאשר ילד חוותה את עצמו כך, הזהות שלו מוגדרת בעיני עצמו ואחרים, כאקטיבית, רבת תושייה ובעלת יכולות וכישורים עשירים. אין ספק כי כאשר הזהות מוגדרת כך, הילד חווה את עצמו כבעל ערך גבוה, הרבה יותר מאשר לו היה מוגדר כקרבן פסיבי של האירועים הטראומטיים.
כאשר קווי הסיפור החבויים הללו מתגלים ומתפתחים, הם בעצם מספקים לילדים טריטוריה אלטרנטיבית של זהות ובה בעת גם תחושת העצמה חזקה וחשוב מאין כמוה. נקיטת הפעולה האקטיבית מפחיתה את הפגיעות והשבירות.
לבסוף, ההתמודדות עם הטראומה מלמדת אותנו שהילדים צוברים ידע וכישורים שיכולים לסייע להם במכלול תחומים בהמשך חייהם: החל בשאלה איך למצוא תמיכה בסביבה עוינת או איך לבנות סביבם אזורי חיץ ביטחון וכלה בפיתוח מיומנויות העזרה והסיוע לזולת.
הטקסט נכתב וסוכם על ידי המטפלת הנרטיבית רחל פוגל . רחל פוגל הנה פסיכולוגית המתמחה ומתמקדת בטיפול הנרטיבי ומחזיקה בתואר MA בפסיכולוגיה חינוכית-טיפולית מאוניברסיטת בר אילן, מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי. ליצירת קשר התקשרו עוד היום ל-054-476-8892
